top of page

9.3.2020

די נמאס מאוכל מתועש

אם אתם הורים, גם אתם בוודאי עוסקים מידיי יום בשאלה איזה אוכל אנחנו נותנים לילדים שלנו. את הנתרן הגבוה, הקלוריות המיותרות, סוכרים בערכים גבוהים, צבעי מאכל, יותר מידיי שומן, את רוב המזיקים האלה אנחנו מכירים ומזהים כבר ללא קושי, משרד הבריאות דאג לסמן לנו אותם.

כולם אוהבים מוצרים מיד ראשונה. אנחנו אוהבים לנהוג ברכב חדש חדש, קונים בגדים במיטב כספנו, נקפיד ללכת עם נעליים חדשות, נעדיף לחם טרי מהמאפייה ונבחר תמיד את המוצר אשר לשמו הוסיפו את המילה "טרי".

הכותב: דותן גושן הוא חקלאי

Group 1.png

משק אורגני, המעפיל, עמק חפר

ירקות ופירות ישר מהתעשייה

ומה בדבר הירקות והפירות שנמצאים אצלנו בבית? כאשר אנחנו מתכננים לתת לילדים שלנו את המנה הבריאה, הטבעית, הטרייה, מסתבר שהם רחוק מלהיות יד ראשונה. ירקות ופירות  ברובם מתועשים, מתוכנתים, מהונדסים, חלק מתעשיית מזון משוכללת, ששיקוליה הם כלכליים בראש וראשונה, ובבסיס מהותה נמצאים פרמטרים של עמידה בכמויות ייצור, זמני אספקה מהירים והארכת חיי מדף של התוצרת החקלאית. ומה עם רכיבי התזונה, הוויטמינים, הטעם? זה לא ממש מעניין את התעשייה הזו. את התעשייה הזאת אי אפשר לנצח, אבל יש לה תחליף.

למה אנחנו קונים ירקות ופירות מיד רביעית ובטוחים שזה טרי?

מדוע רובנו לא צורכים ירקות טריים יד ראשונה, ישירות מהחקלאי, אשר נקטפו ביום האחרון או לפני כמה שעות? לשאלה הזו ישנן כמה תשובות אך היא בעיקרה תפיסה צרכנית בעלת חישוב כלכלי קצר טווח ובנויה על הרגלי הצרכנים: מה יהיה לי זול בסל הקניות היום? אבל לא בהכרח יהיה איכותי, טרי, בריא.

אם הירק לא יהיה איכותי ויהיה עתיר בחומרי הדברה, ייתכן ויהיו לכך השלכות בריאותיות יקרות מאוד בטווח הארוך.

Layer 0.png

אם הירק לא יהיה טרי, הוא לא יחזיק מעמד במטבח או במקרר ונאלץ לזרוק אותו, וכך העברנו את הכסף לפח.

Layer 0.png

השלטים והמחירים בסופר משכנעים אותנו הרבה פעמים לקנות את מה שהסופר רוצה שנקנה ולא את מה שאנחנו צריכים.

Layer 0.png
shutterstock_1021060555.jpg

ירקות שקונים מחוץ לעונה- הערכים התזונתיים התאדו

מה הילדים שלי אוהבים לאכול? אבל לא בטוח שזה מה שנכון להם לאכול.

כמעט כל הילדים אוהבים מלפפון ועגבנייה. מדוע? האם אלו הירקות הטעימים ביותר? ממש לא, אלו הם הירקות אשר הרגלנו אותם לאכול. אם נרגיל אותם לאכול את מה שגדל בעונה, נגלה עולם חדש של ירקות שהם אוהבים, חוץ ממלפפון ועגבנייה.

השפע, הקיים גם בירקות (בכמות ומגוון, אבל לא בהכרח באיכות) הרגיל אותנו שיש לאורך השנה כמעט את כל סוגי הירקות. אבל, חשוב לדעת שכשירק גדל בעונה שאינה מתאימה לו, יהיה לו קשה יותר לצמוח. וכשלצמח קשה יותר לשרוד הוא הופך לחלש יותר ותוך כך לפגיע יותר למזיקים ואז, החקלאי נדרש להשתמש ביותר חומרי ריסוס ובחומרי ריסוס חזקים יותר בכדי לעזור לו.

בנוסף, כשלצמח קשה, הוא עוסק יותר בהישרדות מאשר בפיתוח שאר תכונותיו כמו טעם וערכים תזונתיים.

ועוד לא דיברנו על כך שחלק מהירקות שאנחנו פוגשים שלא בעונתם מגיעים לשווקים לאחר תהליך אחסנה ארוך (לפעמים של כמה חודשים) בו רוב ערכיהם התזונתיים כבר התפרקו.

ירקות ופירות עונתיים טובים יותר עבורנו

אם ניקח את עצמנו אחורה במכונת הזמן לעולם קדום יותר, נגלה כי אבותינו נהגו לאכול את הירקות והפירות הטריים בהתאם לעונתם הטבעית.

היום זה נראה לנו כבר מאוד מוזר שלא יהיו מלפפונים או עגבניות בחורף, אך מה לעשות שזו אינה עונתם הטבעית?

יוצא מצב שאנחנו וילדינו אינם יודעים מהי העונה בה גדל כל ירק וירק - כשהעברתי שיעור לילדי כיתה א' של הבן שלי, שאלתי את הילדים אילו ירקות גדלים בחורף, אמרתי להם "תנסו להיזכר במרק האחרון שאכלתם, אילו ירקות היו בו?" - אז אחרי שהתשובה הראשונה שקיבלתי היתה "עוף", עברנו לדבר על ירקות ועונתיות :)

פוסט לקנות ישר מהמגדלים-01.jpg

הציבור חשוף לשאריות חומרי הדברה, שאף נאסרו או הוגבלו לשימוש

אני באופן אישי מאמין שלאורך הזמן התפתחנו בהתאמה לסביבה, ולגוף שלנו הכי נכון לאכול את הירקות המתאימים לעונה. בחורף, נאכל ירקות המחזקים את המערכת החיסונית ומחממים את הגוף ובקיץ נאכל ירקות המקררים את הגוף ומצריכים מאיתנו פחות אנרגיה בתהליך העיכול.

 בטלוויזיה ובמדיות השונות אנחנו נתקלים מידי חודש בכתבות ובתחקירים על הימצאות שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות, על שימוש במי השקייה מזוהמים בגידול ירקות או על רשימת "מה הירק המרוסס ביותר".

אני מודה שאני לא מבין כלל בחומרי הדברה. אני כן יודע שהם רעילים (כתוב עליהם שהם רעילים ומצויירת גולגולת...), אני כן יודע שאת חלקם ניתן להסיר בשטיפה וחלקם חודרים את קליפת הירק או הפרי ושטיפה לא תעזור להם (אלו החודרים את קלית הפרי, אסורים לשימוש בחקלאות האורגנית). כהורה זה מדאיג אותי. וכחקלאי זה מעציב אותי. 

שיווק של מוצרי מזון מהונדסים גנטית עוררו סערה ציבורית בעולם

בהנדסה גנטית, שהיא טכנולוגיה מהעשור האחרון, ניתן לבודד ולהעביר רק את הגנים בהם אנו מעוניינים והעברה נעשית במעבדה. טכנולוגיה זו מאפשרת ביצוע שינויים מכוונים בחומר התורשתי של הצמח, למה בעצם לא לתת לטבע לעשות את שלו? כי אם ניתן לשנות תכונות קיימות או להעניק לצמח תכונות חדשות אז נוכל לצמצם את זריקת המזון. אחלה מטרה, אבל מי רוצה מלפפון מהמעבדה ? תנו לילדים מלפפון טרי באמת, לא מלפפון דוגמן מהמעבדה רק הוא נראה לנו עדיין טרי, למרות שהוא בן שבוע. וישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיות חקלאיות והרבה מחקרים נעשים הנשוא הנדסה גנטית בצמחים.

תעשיית הפירות והירקות הוציאה את העונתיות מהטבע. התוצאה- יותר ריסוס מסוכן

נכון, עם התפתחות הטכנולוגיה, בעידן המודרני צצו הרבה שיטות ומניפולציות להארכת עונות השנה של הירקות ולקיצור דרכי הנסיעה שלהם ברחבי הגלובוס, עובדה שהביאה למצב בו עונתיות הפירות והירקות כמעט נעלמה.

אם תשאלו אותי, יש לכך אולי יתרון מבחינת גיוון הארוחות ונכון, שעדיף לאכול ירקות שלא בעונתם על פני לא לאכול ירקות כלל אבל...

למה לנו לוותר לעצמנו על ירקות מיד ראשונה? למה להתפשר על ירקות שעברו כמה ידיים עד שהגיעו לסל הקניות שלכם ואינכם יודעים כמה זמן שהו בחדרי אחסנה או על מדף הסופר? לא חסרים היום חקלאים שמוכרים את התוצרת החקלאית שלהם מהשדה ומגיעים אליכם עד הבית.

כשתקנו ישירות מהחקלאי, תוכלו לשאול אותו כיצד גידל את הירקות? באילו חומרים השתמש? ומתי קטף את הירקות שהגיעו אליכם עד פתח הבית? 

איך מצילים את הילדים שלנו? קונים ישירות מהמגדלים

אני ממליץ לכם להמשיך לאכול כמה שיותר ירקות ולהשתדל להתאים את הירקות הנכנסים לגוף שלכם ושל הילדים שלכם על פי עונת הגידול שלהם הטבעית והמקורית, להעדיף ירקות טריים, אורגניים, ללא חומרי הדברה כלל, ישירות מהחקלאי.

כי כשאתה מכיר את החקלאי שלך, אתה יודע מה אתה והילדים מכניסים לגוף.

את כול המגדלים המוכרים ישירות לצרכן, ולהזמין ישירות מהם ניתן למצוא באפליקציית FARMER. מורידים את האפליקציה לנייד, בוחרים משק, ומזמינים ישירות ממנו.

הבית של המגדלים המוכרים ישירות לצרכן-

אפליקציית FARMER

FARMER הוא שוק איכרים און ליין, שהוא בית למאות מגדלים, רובם קטנים, שעושים חקלאות עם נשמה, רחוק מתעשיית המזון ומצינורות ההפצה המסורתיים. הם מעבדים את האדמות שלהם בתהליכים שמשאירים את רכיבי התזונה בתוצרת, אותם מרגישים בטעם, כי השיקול המנחה אותם הוא- אנחנו הצרכנים.

bottom of page